כורכומין פועל כנוגד חמצון ומהווה גורם נוגד טרשת עורקים ומפחית סיכון למחלת לב וכלי דם (Miquel et al, 2002, Craig, 1999). כורכום פועל כנוגד ארתריטיס (Ramdan et al, 2010); מעכב פעילות חיידק מרכזי המשפיע על היווצרות אקנה (Jain & Basal, 2003); מעכב שכפול וירוס הפטיטיס B (Kim et al. 2009); מפחית שומן תוך בטני (Kim et al. 2011). כורכומין נוגד דלקת (Lev-Ari et al, 2005); מעכב התפתחות גידולים בקיבה, בתריסריון, במעי הגס (Huang, 1994); מפחית שגשוג תאי סרטן הערמונית (Dorai et al, 2001) ותאי סרטן כבד (Cheng et al. 2010), גורם למוות תאי מתוכנן של תאי סרטן שמקורם לוקמיה, שד, מעי גס, כבד ושחלה (Khar et al, 2001); מפחית שכיחות גידול סרטני של דרכי המרה (Prakobwong et al. 2011); מעכב את צמיחת החיידק הליקובקטר פילורי (Mahady et al, 2002); מספק הגנה ומשפר פינוי כבד-מרה של חומר רדיואקטיבי (Deshpande et al. 2003); מפחית סיכון לאבני מרה (Shubha et al. 2011); מפחית כולסטרול ומונע היווצרות כבד שומני (Yiu et al. 2011); מגן על הכבד מפני נזקי חומר ההדברה לינדן (Singh & Sharma 2011); מגביר בכבד פעילות אנזימים נוגדי חמצון ואנזימים פעילים בדטוקסיפיקציה (Lee et al. 2010); מפחית רעילות אצטומינופן (פאראצטמול/אקמול) על הכבד והכליות (Kheradpezhouh et al. 2010);  מעכב התפתחות קטרקט סוכרתי (Suryanarayana et al, 2005); יכול לסייע בטיפול בסיבוכי סוכרת כדוגמת רטינופתיה סוכרתית (Balasubramanyam, et al, 2003) ובוויסות תהליכים הגורמים לאלצהיימר (Suresh & Srinivasan, 2010); נוגד וירוסים, חיידקים ופטריות (Agarwal et al, 2007); תורם להטבה במחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים, מחלות מעי דלקתיות ופסוריאזיס (Bright, 2007). מעצים השפעת אדריאמיצין בטיפול בסרטן כבד (Qian et al. 2011). שילוב המחקרים השונים מציג את הכורכומין כבעל פוטנציאל לסייע ולהגביר פעילות אנטי גידולית של טיפולים קונבנציונליים בסרטן (Deeb et al, 2004).

סלק

מחקרים רבים על סלק ומרכיביו הציגו השפעות בריאותיות שונות.

 

סלק הוביל לשיפור בסיבולת והגברת יכולת ביצוע פעילות גופנית, עליה בריכוז החמצן בשרירים (Bailey et al, 2009), הפחתת לחץ דם (Webb et al, 2008), עלייה ברמות החמצן בחומר הלבן באונות הקדמיות במוח בקרב קשישים (Presley et al, 2011), פעילות נוגדת גידולי עור וריאה (Kapadia et al, 1996), הפחתת עקה (סטרס) חמצונית (Kujawaska et al, 2009), עיכוב חמצון שומנים וכולסטרול (Kanner et al, 2001), פעילות נוגדת דלקת (Zielińska-Przyjemska et al, 2009). בטאלאינים, הפיגמנטים המקנים לסלק את צבעו הארגמני העז, הציגו: הגנה מפני קרינת גאמה, ויסות מערכת החיסון (Lu et al, 2009), פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, נוגדת סרטן והשפעה מגינה על הכבד (Georgiev et al, 2010).

מנגנוני פעולה נבחרים של הצמחים בפורמולת כורכומביט

• עיכוב יצירת כלי דם חדשים (antiangeogenic)
• נוגד עמילואיד (בהתייחס לאלצהיימר)
• ויסות ביטוי האנזימים המעורבים במטבוליזם של שומנים וכולסטרול
• המרצת אנזימי שלב II בדטוקסיפיקציה
• עיכוב MMP-9 (matrix metallopeptidase-9)
• עיכוב האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2 (COX2)
• עיכוב פרוסטגלנדינים מסוג אי-2 (PGE2)
• ויסות ציטוקינים מקדמי דלקת כגון: אינטרלוקין 1-אלפא ובטא, אינטרלוקין 2, אינטרלוקין 6, אינטרלוקין 12, TNF-alpha, NF-kappaB, IFN-γ
• גרימת מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס)
• עיכוב יצירת החומצה האראכידונית והמטאבוליטים שלה
• עיכוב שגשוג מהיר של תאי גידול
• כמעכבי אנזימי איתות כדוגמת פרוטאין קינאז C (PKC)
• לכידת רדיקלים חופשיים
• עיכוב שכפול הנגיף הפטיטיס B
• השראת עקה ברשתית התוך-פלסמית (endoplasmic reticulum) והפרעה לתפקוד המיטוכונדריה, בתאי סרטן כבד

מינון והנחיות שימוש

המינון הבסיסי הוא 30 טיפות (2  חצאי טפטפת) 1 – 3 פעמים ביום, על קיבה ריקה, כחצי שעה לפני הארוחה או שעתיים מסיום הארוחה. מינון זה מתאים כטיפול מונע או כתוספת לתוכנית טיפולית תזונתית שניתנה ע"י מטפל מוסמך, עם היענות גבוהה של המטופל.

במידה ולא ניתן טיפול תזונתי או במקרים בהם ההיענות לטיפול התזונתי נמוכה, ניתן ליטול מינון כפול מהמומלץ לעיל.

התוויות נגד ואזהרות

• לא לשימוש במקביל לטיפולי כימותרפיה בסרטן שד
• נשים הרות ומניקות, יש להיוועץ ברופא
• אין להשתמש בחסימת דרכי המרה באבני מרה
• אלו הנוטלים מדללי דם, יש להיוועץ ברופא

לביאור מושגים לא ברורים, לחצו כאן למושגי יסוד

 

לפרטי רכישת תוסף התזונה כורכומביט