שם בוטני: (Ziziphus jujuba (fructus
שם פרמצבטי: fructus Ziziphi jujubae
שם עברי: שיזף סיני (פרי)
שם אנגלי: (Jujube / Jujuba / Red date / Big date / Chinese date (fruit
שם סיני: דה זאו (Da Zao) או הונג זאו (Hong Zao)
שם יפני: טאיסו (Taiso)
שם קוריאני: טאצ'ו (Taecho)
שם תימני: עינב (Inab)
משפחה: אשחריים (Rhamnaceae)
בנוסף לשיזף הסיני נפוצים השיזף ההודי (Indian jujube) ובשמו הבוטני Ziziphus mauritiana ושיזף המצוי (Christ thorn jujube) ובשמו הבוטני Ziziphus spina christi. השיזף המצוי גדל באופן טבעי בישראל.
ויטמין C, פנולים, פלבונואידים, חומצות טריטרפניות, פוליסכרידים (Gao et al, 2013).
בפירות שיזף סיני שמקורם בקוריאה נמצאו הפלבונואידים הבאים (Choi et al, 2011):
procyanidin B2, epicatechin, quercetin-3-O-rutinoside (Q-3-R), quercetin-3-O-galactoside (Q-3-G), kaempferol-glucosyl-rhamnoside (K-G-R), and two unidentified compounds.
בקרב יוצאי תימן נחשב פרי השיזף (עינב), למאכל 'מרפא כל' ונהוג לאכול את ציפת הפרי, בבעיות בריאות שונות.
באופן מסורתי, משמשים חלקיו השונים של השיזף המצוי לטיפול בבעיות שונות כגון כאבי ראש, אסטמה, בעיות חניכיים וכאבי שיניים, כאבי שרירים וחבלות, תולעי מעיים וטחורים, בעיות עור, יתר לחץ דם, בעיות כבד ועוד.
פוליסכרידים שמקורם בשיזף סיני (Zizyphus Jujuba ) העלו את המשקל היחסי של בלוטת התימוס והטחול בעכברים, לרבות הגברת התחלקות מהירה של תאי הטחול ומקרופאגים פריטוניאליים.
הערה: תקצירי המחקרים יעודכנו בהמשך
