heart beet - כורכום - הרידרה - Curcuma longa - Turmeric - Haridra - Jiang Huang
  
הרטביט 
'Take a Bit of Beet and Beat...'
                                                                      Yosi Shevach




                                
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 










 

כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang


מאת: ד"ר יוסי שבח PhD, RNa MIHA, נטורופת מומחה בתזונה פונקציונלית ובצמחי מרפא


תוכן עניינים
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

שמות הצמח ומשפחה
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang


שם בוטני: Curcuma longa (כורכומה לונגה)
שם פרמצבטי: Rhizoma Curcumae longae
שם עברי: כורכומה ארוכה
שם ערבי: כורכום (Curcum)
שם אנגלי: Turmeric (טורמריק)
שם הודי / סנסקריט: Haridra (הרידרה)
שם סיני / מנדריני: Jiang Huang
שם יפני: Kyoo
שם קוריאני: Kanghwang
משפחה: זנגביליים (Zingiberaceae)

תיאור כללי:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

הכורכום גדל על פני שטחים נרחבים בהודו, סין, אינדונזיה וארצות טרופיות אחרות. השימוש בכורכום נפוץ במזון כנותן צבע וטעם בתבשילים, ממרחים ותערובות תבלין שונות כגון אבקת הקארי, ממרחי חרדל, עמבה ועוד. בנוסף לשימוש הקולינרי, לצמח שימוש רפואי ברפואה המסורתית כדוגמת הרפואה ההודית והרפואה הסינית.
 

חלק בשימוש:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

קנה שורש (Rhizoma)

רכיבים עיקריים:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

כורכומינואידים: Curcumin, Demethoxycurcumin, Bisdemethoxycurcumin

שמן נדיף: aromatic-turmerone, alpha-turmerone, beta-turmerone

קיים הבדל בריכוז הרכיבים בשמן הנדיף ובמיצוי אלכוהולי של אוליאורזין (oleoresin) המצויים בשורש כורכום טרי לעומת שורש כורכום יבש. להלן טבלת השוואה (Singh et al, 2010):
 
  aromatic-turmerone alpha-turmerone beta-turmerone alpha-santalene
שמן נדיף מכורכום טרי 24.4% 20.5% 11.1%  
שמן נדיף מכורכום יבש  21.4% 7.2% 6.6%  
תמצית אלכוהולית של כורכום טרי 6.2% 53.4% 18.1  
תמצית אלכוהולית של כורכום יבש  9.6% 6.5%   7.8%

שימוש מסורתי:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

ברפואת הצמחים ההודית והסינית משמש הכורכום כנוגד דלקת וכנוגד זיהום, ולטיפול בבעיות שונות כגון צהבת, אסטמה, שיעול,הפרעות מחזור, כיבים (אולקוס), כאבי בטן, גזים, תולעי מעיים, סחרחורת, כאבים בחזה, כאבי שיניים, חבלות, שטפי דם, אבנים בדרכי השתן ועקיצות חרקים.

השפעות בריאותיות מבוססות מדע:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

מחקרים  שונים שנערכו על כורכום וכורכומין (הפיגמנט המקנה לכורכום את צבעו הצהוב) הציגו את השפעותיו ותכונותיו הבריאותיות כגון:
  • פעילות נוגדת חמצון
  • פעילות נוגדת דלקת
  • פעילות נוגדת טרשת עורקים ומפחית סיכון למחלת לב וכלי דם
  • הפחתת כולסטרול ומניעת היווצרות כבד שומני
  • השפעה נוגדת ארתריטיס (דלקת מפרקים)
  • פעילות נוגדת סרטן
  • פעילות נוגדת החיידק הליקובקטר פילורי
  • חיידק מרכזי המשפיע על היווצרות אקנה
  • פעילות נוגדת וירוסים, חיידקים ופטריות
  • עיכוב מחלות אוטואימוניות כגון דלקת מפרקים שגרונית, מחלות מעי דלקתיות ופסוריאזיס
  • הפחתת נזקי עישון
  • הפחתת הסיכון וטיפול תומך במחלות מערכת העיכול
  • הגנה על הכבד והכליות מפני רעלנים ותרופות
  • הפחתת סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה סוכרתית

תקצירי מחקרים והשפעות בריאותיות:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

מחקרים בבני אדם:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

כורכום ופעילות נוגדת חמצון

בקבוצת אנשים בריאים שצרכו 200 מ"ג תמצית כורכום ביום, נראתה ירידה בחמצון השומנים בדם. פעילות נוגדת חמצון זו מיוחסת לפוליפנולים המצויים בכורכום (כדוגמת כורכומין) ומהווה גורם נוגד טרשת עורקים והפחתת הסיכון למחלת לב וכלי דם (Miquel et al, 2002, Craig, 1999).

כורכומין משרה כיווץ של כיס מרה
במחקר אקראי, כפול סמיות ומוצלב, נבחנה השפעה של נטילת 20 מ"ג כורכומין ב-12 מתנדבים בריאים (7 גברים ו-5 נשים). נפח כיס המרה נמדד באמצעות סדרת סריקות על-קוליות (ultrasonography). הסריקה נערכה חצי שעה, שעה, שעה וחצי ושעתיים לאחר נטילת הכורכומין, והציגה ירידה של 11.8%, 16.8%, 22%, 29.3% בהתאמה. הממצאים הראו ירידה משמעותית בנפח כיס המרה בכל פרקי הזמן שנבדקו, בהשוואה לפלצבו, כלומר כורכומין משרה כיווץ של כיס המרה בבני אדם (השפעה כולקינטית). (Rasyid & Lelo, 1999)
במחקר המשך אקראי, חד-סמיות ומוצלב, ניתנו ל-12 מתנדבים בריאים כורכומין במינונים עולים (20, 40, 80 מ"ג), במטרה לבחון את השפעותיהם על מידת הכיווץ של כיס המרה. בסריקה על-קולית שנערכה שעתיים לאחר צריכת הכורכומין, נמצאה ירידה של 34.1%, 51.15% ו-72.25% בהתאמה בנפח כיס המרה.
הממצאים הראו כי כורכומין במינונים עולים גורם לכיווץ כיס המרה בבני אדם בשיעורים עולים, אם כי לא נמצא קשר לינארי בין הכפלת מינון הכורכומין להכפלת שיעור הכיווץ.
(Rasyid et al, 2002)

מחקרים בחיות:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

כורכום וארתריטיס

בקרב חולדות עם ארתריטיס מושרה, נראה כי לכורכום השפעה נוגדת ארתריטיס טובה יותר מג'ינג'ר או מאינדומתאצין (תרופה נוגדת דלקת לא סטירואידלית). על פי תוצאות המחקר, ציינו החוקרים את היעילות האפשרית של כורכום נגד דלקת מפרקים שגרונית (Ramdan et al, 2010).

כורכום ופעילות נוגדת סרטן

במחקר שנערך בסין נמצא, כי שילוב של כורכומין וקטצ'ין הוא בעל פעילות סינרגיסטית על ביטוי האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2 (COX2) בעיכוב תהליכים סרטניים במעי הגס בחולדות (Xu et al, 2005).

כורכומין, שניתן לעכברים לאחר שקיבלו טיפול משרה סרטן, עיכב התפתחות גידולים בקיבה, בתריסריון ובמעי הגס. נצפתה הפחתה במספר הגידולים בכל עכבר וכן הקטנה של הגידולים הקיימים. בבדיקות היסטופתולוגיות של הגידולים נמצא, כי צריכת הכורכומין בתזונה הפחיתה את מספר הפפילומות ואת מספר הקרצינומות בתאי הסקוואמוס בקיבה, וכן את מספר האדנומות והאדנוקרצינומות בתריסריון ובמעי הגס (Huang, 1994).

כורכומין, הציג השפעה במניעת סרטן קיבה ומעי גס במכרסמים. אחד ממנגנוני הפעולה המוצעים של הכורכומין נובעת מהשפעתו המעכבת על צמיחת החיידק הליקובקטר פילורי, הידוע כגורם מסרטן, המקושר להתפתחות סרטן הקיבה והמעי הגס (Mahady et al, 2002).

במחקר על ההשפעה האנטי סרטנית של כורכומין נמצא, שכורכומין מעכב השראת סרטן של העור, הקיבה, התריסריון, הלשון, המעי הגס והשד, במודלים של כימיקלים גורמי סרטן בעכברים ובחולדות. כמוכן, נמצאה יעילות טיפולית לכורכומין נגד רקמה אנושית של סרטן הערמונית שהושתלה על עכברים (Deeb et al, 2004). שילוב המחקרים השונים מציג את הכורכומין, כבעל פוטנציאל לסייע ולהגביר פעילות אנטי גידולית של טיפולים קונבנציונליים בסרטן. (תוצאות המחקרים אינן אחידות – כנראה בגלל השוני בסוג המחקר [מבחנה לעומת בעלי חיים]. דרושים מחקרים נוספים כדי להגיע לממצאים חד-משמעיים).

במחקר על עכברים, שבהם הושתלו תאי סרטן ערמונית אנושיים בהזרקה תת עורית, קיבלה קבוצת המחקר תזונה סינטטית המכילה 2% כורכומין, למשך 6 שבועות. תוצאות המחקר הראו, כי כורכומין הפחית את שגשוג התאים הסרטניים והגביר באופן משמעותי את תהליך האפופטוזיס (Dorai et al, 2001).

כורכום ופעילות נוגדת קטרקט סוכרתי

מתן כורכום (0.5% מהדיאטה) או כורכומין (0.01% מהדיאטה) במשך 8 שבועות לחולדות סוכרתיות, עיכב אצלם התפתחות קטרקט סוכרתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. מעניין לציין כי הכורכום היה יעיל יותר בעיכוב התפתחות קטרקט בהשוואה לכורכומין (Suryanarayana et al, 2005).

כורכום ורטינופתיה סוכרתית

על פי העדויות הקיימות, רמות הרדיקלים החופשיים גבוהים בקרב חולי סוכרת, ונוכחותם מגבירה את חמצון השומנים ומפחיתה את סטאטוס נוגדי החמצון בגוף. על פי ממצאי החוקרים, נראה כי כורכומין יכול לשמש כבסיס לפיתוח תרופות לטיפול ברטינותיה סוכרתית ובסיבוכי סוכרת אחרים. כל זאת הודות לפעילות כורכומין כנוגד חמצון וכנוגד יצירת כלי דם חדשים (antiangeogenic) (Balasubramanyam M, et al, 2003 ).

כורכום ואלצהיימר

על פי מחקרים אפידמיולוגיים, חומרים נוגדי דלקת מפחיתים את הסיכון למחלת אלצהיימר. מחקרים שנערכו במבחנה הראו כי כורכומין פועל כנוגד חמצון, נוגד דלקת וכנוגד עמילואיד. מחקרים בעכברים ובחולדות הציגו השפעה ישירה של כורכומין בהפחתת הפתוגניות של עמילואיד במחלת אלצהיימר. במחקר בחולדות, נמצא כי צריכת כורכומין דרך הפה, עובר את מחסום דם-מוח ומגיע למוח לריכוז הגבוה ביותר שלו כעבור 48 שעות. גילוי זה כי כורכומין מגיע אל רקמת המוח חשוב ביותר, לרבות הרלוונטיות במחלת אלצהיימר (Suresh & Srinivasan, 2010).

עמילואיד הוא חלבון שרמות גבוהות שלו במוח מקושרות לפגיעה הקוגניטיבית המאפיינת את מחלת אלצהיימר.

כורכומין מספק הגנה ומשפר פינוי כבד-מרה של חומר רדיואקטיבי

חולדות עם דלקת כבד מושרית קיבלו דיאטה רגילה מועשרת ב-1% תמצית יבשה של כורכום למשך 15 יום, במטרה לבדוק פינוי כבד-מרה של החומר הרדיואקטיבי 99m Tc-Mebrofenin.* קבוצת המחקר, שקיבלה כורכום, הציגה ספיגה מוגברת של רדיואקטיביות בכבד ופינוי מואץ של החומר, בהשוואה לקבוצת הביקורת. החולדות מושרות דלקת הכבד הציגו עיכוב בפינוי החומר בהשוואה לקבוצת ביקורת. ואולם, כאשר חולדות אלו קיבלו טיפול מקדים בתמצית כורכום, הן הציגו דפוס כמעט נורמלי בפינוי החומר הרדיואקטיבי. החוקרים הציעו כי תמצית כורכום יכולה לשפר את תפקוד הכבד ע"י דטוקסיפיקציה. (Deshpande et al. 2003)

כורכומין מפחית סיכון לאבני מרה

עכברים הוזנו במשך 10 שבועות בדיאטה עתירת כולסטרול (0.5%), במטרה להשרות אבני כולסטרול במרה. קבוצת העכברים שהוזנה בכורכומין (0.2%) כטיפול מונע, הפחיתה את שכיחות אבני הכולסטרול ב–66% בהשוואה לקבוצת הביקורת. (Shubha et al. 2011)
הערה: במחקר זה הכורכומין ניתן כטיפול מונע. אין להבין מתוצאות המחקר כי הכורכום מומלץ לטיפול באבני מרה קיימות. שימוש בכורכומין במצב זה עלול לגרום לכיווץ כיס המרה ולסיבוכים עקב כך.

תמצית כורכום מפחיתה כבד שומני ומונעת יתר כולסטרול ע"י ויסות אנזימים

תמצית יבשה של כורכום ניתנה באופן פומי (דרך הפה) לחולדות שהוזנו בתפריט עתיר כולסטרול, במטרה לבחון את יכולת התמצית לווסת את שומני הדם ואת רמות הכולסטרול ולשפר את מצב הכבד. קבוצת הניסוי (שקיבלה כורכום) הציגה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הכללי וכולסטרול LDL, ועלייה ברמות כולסטרול HDL, בהשוואה לקבוצת הביקורת, שהוזנה בדיאטה עתירת כולסטרול בלבד. חולדות עם היפרכולסטרולמיה כתוצאה מהדיאטה פיתחו כבד שומני, אבל מתן של כורכום ( 100 מ"ג/ק"ג ו-300 מ"ג/ק"ג משקל גוף) שיפר את מצבן והפחית משמעותית את הרמה הכללית של שומני הכבד. בקבוצה שהוזנה בדיאטה עתירת כולסטרול בלבד, בדיקה היסטולוגית של הכבד הראתה גופי גרנולות שומן רבים יותר וגדולים יותר. הכורכום ויסת את ביטוי האנזימים המעורבים במטבוליזם של שומנים וכולסטרול וע"י כך מנע יתר כולסטרול בדם והיווצרות כבד שומני.
החוקרים היצעו כי למחקר זה יש יישום מעשי: צריכה של כורכום כמזון פונקציונלי לוויסות רמות הכולסטרול בדם ולמניעת התפתחות של כבד שומני באנשים שתזונתם עתירת כולסטרול. (Yiu et al. 2011) 

כורכומין מגן על הכבד ומפחית עקה חמצונית מחומר הדברה בעכברים

מתן כורכומין לחולדות הגן מפני נזק חמצוני לכבד שהושרה מחומר ההדברה לינדן (lindane). החולדות נחשפו ללינדן בכל יום במשך 14 יום. בקבוצה שקיבלה כורכומין נצפתה השפעה מגינה הן כשהכורכומין ניתן לפני 14 ימי החשיפה ללינדן והן כשניתן בסיומם. בקבוצת הביקורת שנחשפה ללינדן ולא טופלה בכורכומין, נראתה עלייה משמעותית בחמצון שומנים וירידה ברמות של גלוטתיון, סופר-אוקסיד-דיסמוטאז, קטלאז, גלוטתיון-S-טראנספרז, גלוטתיון פראוקסידאז ועוד, לעומת קבוצת הכורכומין (לפני ואחרי), שהציגה ערכים כמעט נורמליים של כל המדדים הללו.

לינדן, חומר ההדברה האורגנו-כלוריני, בעייתי לבריאות הציבור בגלל רעילותו. החומר נאגר בנוזלי הגוף דרך שרשרת המזון ועלול להגיע אל מחזור הדם ולפגוע בכבד. מחקר זה בוצע במטרה לבחון הגנה אפשרית של כורכומין מפני השפעתו הרעילה של הלינדן על הכבד.
כיום החומר אסור לשימוש. בעבר שימש להדברת חרקים (פרוקי רגליים) שפגעו ביבולי מזון, בחיות משק ובבני אדם. כמו כן שימש כרכיב בשמפו לטיפול בסקביאס ובכיני ראש בבני אדם.
על פי ההערכות, כ-4.8 מיליון טון לינדן מצויים עדיין באטמוספירה. חומר זה נספג דרך מערכות הנשימה, העיכול והעור, ומצטבר ברקמות השומן בגוף.
על פי הידוע, לינדן פוגע בכבד, בכליות, במערכת הרבייה, במערכת העצבים ובמערכת החיסון בבני אדם, כ"כ גורם למומים מולדים, לסרטן ולמוות. (Singh & Sharma 2011)

תמצית כורכום מגינה על הכבד מרעילות

חולדות קיבלו פחמן טטראכלורידי להשראת רעילות בכבד, במטרה לבחון את ההשפעה המגינה של כורכום על הכבד. בקבוצה שקיבלה 100 מ"ג/ק"ג תמצית יבשה כורכום נראו ההשפעות הבאות:
  • ירידה משמעותית בפעילות אנזימי כבד בסרום.
  • ירידה משמעותית ברמותmalondialdehyde  (רכיב המשמש כאינדיקטור לחמצון שומנים) בכבד.
  • עלייה בפעילות נוגדת חמצון כדוגמת האנזימים נוגדי החמצון סופראוקסיד דיסמוטאז, קטלאז וגלוטתיון פרוקסידאז.
  • עלייה משמעותית באנזימים הפעילים בדטוקסיפיקציה שלב II, כגון glutathione S-transferase.
תוצאות המחקר הראו כי לכורכום (תמצית יבשה) השפעה מגינה מפני רעילות כבד מושרית בחולדות, דרך מנגנוני פעולה שונים, כגון פעילות נוגדת חמצון והמרצה של אנזימי שלב II בדטוקסיפיקציה. (Lee et al. 2010)

כורכומין מגן על הכבד והכליות מפני רעילות של אצטומינופן

ומראה פעילות סינרגית עם N-אצטיל ציסטאין.
כורכומין שניתן לחולדות הפחית באופן משמעותי את ההשפעות הרעילות של אצטומינופן (פרצטמול) על הכבד והכליות, ובנוסף העצים את ההשפעה המגינה שלN-acetyl cysteine , המקובל כטיפול ברעילות אצטומינופן. (Kheradpezhouh et al. 2010) 

כורכומין מפחית כולנגיוקרצינוגנזיס

תוספת כורכומין לתזונה הפחיתה כולנגיוקרצינוגנזיס (גידול סרטני של דרכי המרה) באוגרים, על ידי עיכוב תהליכים סרטניים שונים באמצעות דיכוי מנגנונים פרו-דלקתיים כגון גורם גרעיני קאפה B (NF-kappa B), MMP-9 (matrix metallopeptidase-9) והאנזים ציקלואוקסיגנאז-2 (COX-2). תוספת כורכומין לתזונה הפחיתה משמעותית את שכיחות הכולנגיוקרצינומה והגבירה הישרדות בקבוצת המחקר. כולנגיוקרצינומה הוא גידול בעל פוטנציאל גבוה מאוד ליצירת גרורות, ומקושר לזיהום בכבד ולצריכת מזונות מכילי ניטרוזאמינים. הוא מהווה בעיה בריאותית מרכזית בעיקר בדרום מזרח אסיה.
(Prakobwong et al. 2011)

מחקרים במבחנה:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

כורכום ופעילות נוגדת חמצון

תמציות מיימיות ואלכוהוליות של כורכום הציגו פעילות נוגדת חמצון משמעותית. פעילות נוגדת חמצון זו נבחנה במדדים שונים שונים כדוגמת יכולת הקליטה של רדיקל חמצני  (ORAC = Oxygen Radical Absorbance Capacity) והיכולת לחזר ברזל כמדד לעוצמת הפעילות נוגדת החמצון (FRAP = Ferric Reducing Antioxidant Power) (Tilak et al, 2004).

כורכום ופעילות נוגדת דלקת

ניסויים שבדקו רכיבים מבודדים המצויים בכורכום והשפעתם כנוגדי דלקת, הראו שכורכומין עיכב את האנזים ציקלואוקסיגנאז- 2 (COX2). ציקלואוקסיגנאז קשור להתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים (Lev-Ari et al, 2005).

מקטעים (fractions = רכיבים מבודדים מהצמח השלם) שהכילו שמן כורכום, היו יעילים יותר בעיכוב פרוסטגלנדינים מסוג אי-2 (PGE2) בהשוואה לכורכומינואידים (Lantz et al, 2005).

כורכום ודלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה כרונית דלקתית המתאפיינת בהיפרפלזיה של פיברובלאסטים סינוביאליים. מתוצאות חשיפת פיברובלאסטים סינוביאליים (שמקורם בחולי דלקת מפרקים שגרונית) לכורכומין, נראה כי כורכומין יכול לסייע כנוגד היפרפלזיה של פיברובלאסטים סינוביאליים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (Park et al, 2007).

כורכום ופעילות נוגדת הליקובקטר פילורי

במחקר במבחנה על 19 זנים של הליקובקטר פילורי נמצא, כי תמצית אלכוהולית של כורכום וכורכומין, עכבה את צמיחת כל זני החיידק (Mahady et al, 2002).

כורכום ופעילות נוגדת סרטן

במחקר על שורת תאי סרטן שמקורם לוקמיה, שד, מעי גס, כבד ושחלה, נמצא כי כורכומין גרם לאפופטוזיס. לעומת זאת, תאי סרטן שמקורם בריאה, כליה, ערמונית, צוואר הרחם, מערכת העצבים המרכזית ומלנומה, גילו עמידות לכורכומין. עוד נמצא במחקר זה, כי תאים תקינים שלא שינו צורתם, לא הושפעו מהכורכומין (Khar et al, 2001).

במחקר שנערך בישראל, בהשתתפות חוקרים מהמרכז הרפואי סוראסקי ת"א ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, נמצא כי שילוב כורכומין עם התרופה Celecoxib יעיל נגד תאי סרטן לבלב אנושיים (Starr et al, 2005 ).

כורכום ואקנה

צמחים שונים לרבות כורכום, הציגו פעילות נוגדת דלקת ע"י דיכוי החיידק propionibacterium acnes. חיידק זה הוא פתוגן אנאירובי המשחק תפקיד חשוב בהיווצרות אקנה ופועל דרך השראת מתווכים דלקתיים (Jain & Basal, 2003).

כורכום ומחלות שונות

במחקרים שונים הציג כורכומין פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, נוגדת וירוסים, נוגדת חיידקים, נוגדת פטריות ונוגדת סרטן. פעילויות אלו מהוות פוטנציאל טיפולי נגד מחלות ממאירות, סוכרת, אלרגיות, ארטריטיס, אלצהיימר ומחלות כרוניות נוספות. השפעות אלו מתווכות דרך ויסות מגוון פקטורים כגון גורמי גדילה, ציטוקינים דלקתיים, פרוטאין קינאז ואנזימים נוספים (Aggarwal et al, 2007).

כורכום ומחלות אוטואימוניות

מחקרים שונים הראו כי כורכומין משפר מצבים כגון טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות, בבני אדם או במודלים בחיות. כורכומין עיכב מחלות אוטואימוניות אלו ע"י ויסות ציטוקינים דלקתיים כגון: אינטרלוקין 1-בטא, אינטרלוקין 6, אינטרלוקין 12, TNF-alpha ו - NF-kappaB (Bright, 2007).

כורכום וסרטן

צריכת כורכומין מעכבת באופן משמעותי התפתחות סרטן המעי הגס. פעילות אנטי סרטנית זו נובעת מעצם היות הכורכומין נוגד חמצון ונוגד דלקת. הפעילות האנטי דלקתית מיוחסת לעיכוב יצירת החומצה האראכידונית והמטאבוליטים שלה, המקושרים גם להתהוות תהליכים סרטניים, כמו כן, לכורכומין השפעה אנטי סרטנית נוספת, שאינה קשורה לחילוף חומרים של איקוזנואידים (לענייננו, החומצה האראכידונית), אלא לעיכוב שגשוג תאים וגרימת אפופטוזיס ( apoptosis = מוות תאי מתוכנן) של גידולי המעי הגס  (Kawamori et al,1999).

נוגדי חמצון כדוגמת כורכומין, לוכדים רדיקלים חופשיים ובכך מונעים פגיעה ב – DNA עקב חמצון. בנוסף הם פועלים, באופן חלקי לפחות, כמעכבי אנזימי איתות כדוגמת פרוטאין קינאז C (PKC), המשחק תפקיד משמעותי בהתהוות גידול (Gopalakrishna & Gundimeda,  2002).

הטיפול בסרטן בעזרת צמחים הוא בעל היסטוריה ארוכה.סגולות הריפוי של הצמחים מיוחסות לרכיבים המצויים בהם, כדוגמת כורכומין בכורכום וקטצ'ינים בתה ירוק. חוקרים זיהו מנגנוני פעולה שונים של רכיבים אלו, כמו היכולת לדכא שגשוג תאי סרטן, לעכב דרכי איתות של גורמי גדילה, להמריץ אפופטוזיס של תאי סרטן ולעכב אנגיוגנזיס ( angiogenesis = יצירת כלי דם חדשים), המזינים את הגידול הסרטני (Dulak J, 2005).

במחקר שנערך בישראל, בהשתתפות חוקרים מהמחלקה למניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב, נמצא כי כורכומין מעצים את השפעת התרופה Celecoxib, המשמשת להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס. פעילות משולבת זו נגד גידולים, נובעת מעיכוב האנזים ציקלואוקסיגנאז-2 (COX-2), המשחק תפקיד חשוב בהתהוות תהליכים דלקתיים וסרטניים (Lev-Ari S. et al. 2005). 

כורכום ונזקי עישון

במחקר על מעשנים, שקיבלו 1.5 גר' אבקת כורכום ליום במשך 30 יום, נצפתה הפחתה משמעותית בכמות המוטגנים המופרשים בשתן (מוטגנים המופרשים בשתן מהווים מדד לאפקטיביות של מנגנוני הדטוקסיפיקציה בגוף) מהמחקר עולה, שצריכת כורכום – גם במינון נמוך – מספקת הגנה מנזקי עישון (Pizzorno & Murray 1999).

תמצית כורכום מעכבת שכפול של HBV ומפחיתה סיכון לסרטן כבד הנגרם מ-HBV

HBV - הנגיף הפטיטיס B יכול לגרום לצירוזיס וגם לקרצינומה של תאי כבד, מחלה שהפרוגנוזה שלה גרועה.
במחקר (in vitro) נמצא כי תמצית מימית של כורכום עיכבה שכפול של HBV דרך העלאת רמות החלבון p53 והגברת עמידותו. החוקרים הסיקו כי תמצית כורכום יכולה לשמש כתרופה ספציפית ובטוחה למטופלים עם מחלת כבד שנגרמה מנגיף הפטיטיס בי (Kim et al. 2009)

במחקר המשך (in vivo) ביקשו החוקרים לזהות את ההשפעות המגינות של הכורכום ואת המנגנונים לכך. עכברים טרנסגניים (עכברים שעוצבו גנטית למטרות מחקר על הפטיטיס B) קיבלו תמצית כורכום והציגו את ההשפעות הבאות בהשוואה לקבוצת ביקורת:
  • פחות שומן תוך-בטני
  • יחס כבד/משקל גוף נמוך יותר
  • עיכוב פגיעה בכבד
  • עלייה ברמות p53
  • עלייה ברמות p21 ו- cyclin D1 בכבד
החוקרים הסיקו כי כורכום יכול להועיל בשלבים מוקדמים או מתקדמים של מחלת כבד, למניעה ולעיכוב תהליכים סרטניים בכבד הנגרמים מהפטיטיס בי (Kim et al. 2011)

כורכומין מעכב שגשוג של תאי סרטן כבד

כורכומין עיכב שגשוג מהיר (proliferation) של תאי סרטן כבד J5 שבודדו ממקור אנושי, על ידי השראת עקה ברשתית התוך-פלסמית (endoplasmic reticulum) והפרעה לתפקוד המיטוכונדריה. (Cheng et al. 2010)

כורכומין ואדריאמיצין כטיפול משולב בסרטן הכבד

סרטן תאי הכבד הוא החמישי בשכיחותו בין סוגי הסרטן והשלישי מבין הקטלניים ביותר. אדריאמיצין היא תרופה נוגדת סרטן נפוצה, אך יעילותה נמוכה עקב רעילותה לתאים בריאים. בעקבות הממצאים כי כורכומין פועל נגד תאי סרטן הכבד, נבחנה השפעה של כורכומין בשילוב אדריאמיצין נגד תאי סרטן כבד (הפטומה) מבודדים ממקור אנושי (HepG2), ונמצא כי כורכומין העצים את השפעת האדריאמיצין. ממצאי המחקר מצביעים כי שילוב זה יכול לשמש כשיטה טיפולית נגד סרטן הכבד. (Qian et al. 2011) 
 

תופעות לוואי, התוויות נגד ובטיחות:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

  • השימוש בצמח כתבלין ובמינונים הטיפוליים המקובלים, בטוח
  • אין עמדה ברורה בנוגע לשימוש במינונים טיפוליים בהריון והנקה, אך אין מניעה מצריכת כורכום כתבלין
  • צריכה פומית של הצמח בעכברים וחולדות נמצאה לא טרטוגנית: כלומר, לא גרמה לפגמים התפתחותיים בעובר
  • חסימת דרכי המרה באבני מרה, במקרה כזה אין להשתמש בצמח, ובמיוחד לא כצמח בודד
  • מאחר שהכורכום הוא נוגד קרישה חזק – אסור לצרוך כורכום יחד עם קומדין (תרופה נוגדת קרישת דם, המשפיעה על חלבוני הקרישה)
  • לפני ניתוחים אסור לצרוך כורכום במינונים גבוהים, ובפרט אין לצרוך תמצית תקנית יבשה. מומלץ להפסיק שימוש כשבועיים לפני הניתוח
  • המלצות לגבי שילוב תרופות אנטי טרומבוטיות, המעכבות צימות טסיות דם (כדוגמת אספירין), עם צמחים מכילי פוליפנולים, המעכבים גם הם צימות טסיות דם (כדוגמת כורכום): שימוש תזונתי מותר. מינון טיפולי עלול להעצים את ההשפעה ולכן אינו מומלץ
  • יש להימנע משימוש בכורכומין במהלך ובמקביל לטיפולי כימותרפיה בסרטן שד, עקב אינטראקציה עם חלק מחומרי הכימותרפיה הניתנים בסרטן שד כגון: camptothecin, mechlorethamine, doxorubicin

נמצא במוצרי הרטביט:
כורכום - הרידרה -  Curcuma longa -  Turmeric - Haridra - Jiang Huang

ארתרוביט ArthroBeet™
כורכומביט CurcumaBeet™
כורכומיקס CurcuMix™






























                        דף בית   אודות   סמלי הרטביט  מדריך הצמחים  מאמרים  פורמולות פטנט הרטביט  הרשמה והתחברות לחברים מדיניות   צור קשר   

                
                   
     Top page