heart beet - אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix
  
הרטביט 
'Take a Bit of Beet and Beat...'
                                                                      Yosi Shevach




                                
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 










 

אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix

 

מאת: ד"ר יוסי שבח PhD, RNa, MIHA, נטורופת מומחה בתזונה פונקציונלית ובצמחי מרפא

תוכן עניינים
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix

שמות הצמח ומשפחה
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix


שם בוטני: Astragalus membranaceus
שם פרמצבטי: Radix Astragali
שם עברי: קדד קרומי / קדד סיני / אסטרגלוס / אסטראגלוס / אסטרגאלוס / אסטראגאלוס
שם אנגלי: Astragalus / Milk vetch
שם סיני: חואנג צ'י (Huang Qi)
שם יפני: אוג'י (Ogi)
שם קוריאני: חוואנג'י (Hwanggi)
שמות נוספים: Astragalus mongholicus (קדד מונגולי)
משפחה: פרפרניים (Fabaceae)

תיאור כללי:
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix


קדד (אסטרגלוס) גדל באופן טבעי בצפון סין ובמונגוליה והוא נפוץ בצורה נרחבת בסין, סיביר ובצפון קוריאה, שם הוא תורבת לצורך שימוש רפואי. גובהו נע בין 25-40 ס"מ (McKenna et al, 2002).


תחת הסוג קדד (אסטרגלוס) נמנים 1800 מינים בקירוב ומרביתם נפוצים באסיה התיכונה והקדמית, לרבות אמריקה הצפונית (זהרי, 1987).


בישראל מצויים מיני קדד (אסטרגלוס) רבים, אך בשונה מקדד קרומי שאינו גדל בישראל באופן טבעי, הם אינם משמשים כצמחי מרפא באופן מסורתי.

להלן רשימת מיני קדד (אסטרגלוס) הגדלים בישראל, על פי המגדיר לצמחי בר בישראל
(נעמי פינברון-דותן ואבינועם דנין):
  • קדד משולחף – Astragalus spinosus
  • קדד קרקשי – Astragalus coluteoides
  • קדד צר עלים – Astragalus angustifolius
  • קדד הסיף – Astragalus dactylocarpus
  • קדד סיבר – Astragalus sieberi
  • קדד קוצני – Astragalus deinacanthus
  • קדד השרף – Astragalus gummifer
  • קדד הראשים – Astragalus cephalotes
  • קדד קיפודי – Astragalus echinus
  • קדד אדום פרחים – Astragalus cruentiflorus
  • קדד בית הלחמי – Astragalus bethlehemiticus
  • קדד קהירי – Astragalus kahiricus
  • קדד המקור – Astragalus oxytropifolius
  • קדד נאה – Astragalus cretaceus
  • קדד מפורץ – Astragalus emarginatus
  • קדד צמיר – Astragalus lanatus
  • קדד האורנים – Astragalus pinetorum
  • קדד אהרוני – Astragalus aaronii
  • קדד באר שבע – Astragalus caprinus
  • קדד אהרונסון – Astragalus aaronsohnianus
  • קדד קצר שיבולת – Astragalus brachystachys
  • קדד דליל – Astragalus sparsus
  • קדד ארצישראלי – Astragalus palestinus

חלק בשימוש:
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix


שורש

רכיבים עיקריים
שם הצמח - שם נוסף - botanic name - Chinese name - indian name


פוליסכרידים: אסטרגלנים (astragalans), אסטרגלוקנים (astraglucans)
ספונינים טריטרפנואידים: אסטרגלוזידים (astragalosides I – IV), טריגונוזידים (trigonosides I-III)
פלבונואידים: אפרומורמוסין (afromormosin), קליקוסין (calycosin), אודורטין (odoratin)

שימוש מסורתי
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix


שורש אסטרגלוס הוא רכיב חשוב ומרכזי ברפואה הסינית המסורתית.
מבחינת האיכויות שלו הוא מוגדר מתוק, מחמם ובעיקר בעל השפעה על המרידיאנים של הריאות, הטחול והלב.

באופן מסורתי משמש אסטרגלוס ברפואה סינית לטיפול בעייפות, תיאבון ירוד, חולשה כללית, שלשול, רגישות לזיהומים ויראליים, פצעים שאינם נרפאים, חום, הזעה, צניחת רחם, דימום מהרחם, חוסר תחושה, כאבי שרירים, סוכרת, וסרטן רחם, שחלה ומעי גס (Kemper & Small, 1999 ).

שימוש מודרני
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix

ברפואת הצמחים המודרנית, כבר במאה ה – 19החלו הרבליסטים מערביים להשתמש בשורש אסטרגלוס כצמח מחזק ומשתן.

רפואת הצמחים המודרנית אימצה את האסטרגלוס בעיקר להמרצת פעילות מערכת החיסון ולמניעת התקררות, אסטמה, תסמיני אלרגיה ולעזרה בהחלמה מזיהום ויראלי ואסטמה, לרבות תסמונת העייפות הכרונית, דלקת כבד (הפטיטיס), סרטן ועוד. (Kemper & Small, 1999 ).

השפעות בריאותיות מבוססות מדע: 
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix

מחקרים שנערכו על שורש אסטרגלוס הציגו את השפעותיו ותכונותיו הבריאותיות כגון:

  • המרצת פעילות חיסונית
  • פעילות נוגדת סרטן
  • העלאת ספירות דם נמוכות עקב כימותרפיה
  • שיפור השפעת כימותרפיה
  • הפחתת תופעות לוואי של כימותרפיה
  • שיקם תפקוד לקוי של תאי מערכת החיסון
  • פעילות נוגדת הרפס
  • פוטנציאל שיקום לאחר שבץ מוחי
  • שיפור תפוקת הלב
  • הטבה בתעוקת חזה
  • שיפור תנועתיות הזרע
  • עיכוב התפתחות נגעים עוריים דמויי אטופיק דרמטיטיס
  • פעילות נוגדת דלקת
  • פעילות נוגדת חמצון

תקצירי מחקרים והשפעות בריאותיות:
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix

מחקרים בבני אדם:

טיפול מערכתי במחלה מתקדמת של סרטן ריאה מתאים שאינם קטנים (non-small-cell lung cancer) הוא בעל יעילות נמוכה ורעילות גבוהה. ממבחר צמחים רבים, אסטרגלוס באופן מיוחד, הציג יתרונות חיסוניים ע"י המרצת פעילות מקרופאגים ותאי הרג טבעיים. במטא אנליזה של מחקרים אקראיים נמצא כי אסטרגלוס המשולב עם כימותרפיה יש יכולת להגביר יעילות של כימותרפיה מבוססת פלטינום*. בבדיקת 34 מחקרים אקראיים (2815 מטופלים) נמצא כי שילוב אסטרגלוס עם טיפולי הכימותרפיה, הפחית סיכון למוות והגביר את תגובת הגידול לטיפול (McCulloch et al, 2006 ).

*כימותרפיה מבוססת פלטינום (platinum): תרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן כגון ציספלטין (cisplatin), קרבופלטין (carboplatin).


120 חולי סרטן חולקו ל 2 – קבוצות. קבוצה המחקר קיבלה כימותרפיה בתוספת אסטרגלוס בהזרקה תוך ורידית וקבוצת הביקורת קיבלה רק כימותרפיה. תוצאות המחקר הראו כי תוספת אסטרגלוס בהזרקה לחולי סרטן המקבלים כימותרפיה יכולה לעכב התפתחות גידולים, להפחית את תופעות הלוואי של הכימותרפיה, להגביר את התפקוד החיסוני ולשפר את איכות החיים (Duan & Wang, 2002).


במחקר בהשתתפות מטופלים עם הרפס של העין, נמצא כי אסטרגלוס שיפר את התפקוד החיסוני שלהם והציג חשיבות משמעותית בטיפול בהרפס של העין (Mao et al, 2004).


במחקר כפול סמיות, אקראי ומבוקר שכלל 68 משתתפים אחרי אירוע של דימום מוחי (שבץ), נמצא כי אסטרגלוס מספק תמיכה, ובתנאי שהוא ניתן בתוך 24 שעות מזמן האירוע. הטיפול באסטרגלוס עודד שיקום בהיבטים תפקודיים שונים כגון רחצה באמבטיה ובמקלחת, הלבשת פלג גוף תחתון ותפקוד בשירותים. בנוסף לכך, הטיפול באסטרגלוס היה בטוח מאוד. החוקרים מייחסים את השיקום התפקודי לתכונות נוגדות הדלקת ונוגדות החמצון של אסטרגלוס שיכולות להפחית את הבצקת המוחית. עם זאת, ציינו החוקרים כי המחקר שלהם מקדמי וכי יש צורך במחקר גדול יותר להערכת יעילות אסטרגלוס לאחר שבץ מוחי (Chun-Chung et al, 2012).


92 מטופלים עם מחלת לב איסכמית (ischemic heart disease) טופלו בהצלחה עם אסטרגלוס. השימוש באסטרגלוס הניב תוצאות טובות יותר בהשוואה לתרופה ניפדיפין (Nifedipine)* ולמרווה סינית (Salvia miltiorrhiza)**. לאחר קבלת האסטרגלוס חלה הטבה משמעותית בתעוקת החזה, לרבות שיפור של 82.6% בבדיקת EKG (א.ק.ג)  (Li et al, 1995).

*ניפדיפין (Nifedipine): תרופה נפוצה מאוד לטיפול במחלות לב וביתר לחץ דם.
**מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza): אחד ממיני מרווה בה הרפואה הסינית עושה שימוש כצמח מרפא. השימוש הוא בשורש הצמח לטיפול במחלות לב, לרבות שימושים נוספים. השם הסיני של מרווה זו Dan shen.


20 חולים בתעוקת חזה (angina pectoris), קיבלו אסטרגלוס וכעבור שבועיים נראתה עלייה בתפוקת הלב שלהם. פעילות אדנוזין טרי פוספאט לא עוכבה בעקבות השימוש באסטרגלוס, בשונה מהתגובה המתקבלת בשימוש בדיגיטליס (Lei et al, 1994).

אישה בת 77 עם תסמונת נפרוטית (nephrotic syndrome) טופלה בתרופות שונות* ללא הטבה במצבה. כעבור יותר משנתיים של נפרוזיס ללא הפסקה, היא החלה בטיפול צמחי ונטלה אסטרגלוס המשמש ברפואה סינית מסורתית לטיפול בהפרעות חיסוניות, לרבות גלומרולונפריטיס. לאחר שהגיעה למינון של 15 גרם ליום, חלה ירידה ברורה ברמות החלבון בשתן (proteinuria). התסמונת הנפרוטית הופיעה שוב לאחר הפוגה זמנית בנטילת אסטרגלוס. לאחר שחזרה לשימוש באסטרגלוס, חלה הפוגה מלאה בנפרוזיס (Ahmed et al, 2007).
*התרופות שקיבלה כללו: angiotensin-converting enzyme inhibitors, angiotensin receptor blockers, cyclosporine A, and mycophenolate mofetil

מחקרים בחיות:

במודל על עכברים נמצא כי פורמולת צמחים המכילה שורש אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) ושורש אנג'ליקה (Angelica gigas) שניתנה להם בבליעה, עיכבה גדילת סרטן שד וגרורות, ע"י חסימת גורם גרעיני קאפה B (NF-kappaB) (Woo et al, 2013).

חולדות קיבלו ציקלופוספאמיד* (cyclophosphamide) שגרם להן לאנמיה. מתן טיפול המשלב שני צמחים, שורש אסטרגלוס ושורש אנג'ליקה, הוביל לשיפור בערכים שונים בהשוואה לקבוצה שקיבלה רק ציקלופוספאמיד, אצלה הערכים היו נמוכים. השיפור שנראה כלל: עלייה ברמות אריתרופואטין, מספר כדוריות דם אדומות ולבנות, טסיות דם, המטוקריט והמוגלובין, לרבות רמות ברזל ו –B12  שהיו בנורמה או כמעט בנורמה (Chang et al, 2009).
* ציקלופוספאמיד (cyclophosphamide): תרופה ציטוטוקסית (כימותרפיה) המיועדת לטיפול בסוגי סרטן שונים ובמחלות אוטואמוניות שונות.

במחקר על עכברים עם סרטן הכבד, נמצא כי מתן אסטרגלוס בהזרקה, עיכב באופן משמעותי את גדילת הגידול ע"י השראת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) (Li et al, 2012).

אסטרגלוס הציג יכולת לשקם תפקוד לקוי של תאי חיסון מסוג T, בקרב חולי סרטן. בנוסף לכך, בעל פוטנציאל נוגד גידול (בחיות ובמבחנה), דרך הגברת פעילות חיסונית טבעית של הפונדקאי (Cho & Leung, 2007).

ברפואה הסינית המסורתית, שימש אסטרגלוס בצורה נרחבת לטיפול במחלות כבד. במחקר על חולדות נמצא כי אסטרגלוס עיכב התפתחות סרטן כבד עקב חשיפה לחומרים מסרטנים (Cui et al, 2003). 

מתן תמצית אסטרגלוס לעכברים (דרך הפה), עיכב אצלם התפתחות נגעים עוריים דמויי אטופיק דרמטיטיס (Su-Jin et al, 2007).

מחקרים במבחנה:

מרתח אסטרגלוס עיכב וירוס הרפס סימפלקס סוג 1 (Sun & Yang, 2004).

תנועתיות זרע לקויה, מהווה גורם משמעותי בבעיות פריון בגברים. 18 צמחי מרפא סיניים נבדקו במבחנה, בהתייחס להשפעתם על תנועתיות הזרע. מבין 18 הצמחים, אסטרגלוס היה הצמח היחיד שהציג המרצה משמעותית של תנועתיות הזרע (Hong et al, 1992).

תופעות לוואי, התוויות נגד ובטיחות:
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix

אין דיווחים על תופעות לוואי בשימוש באסטרגלוס (קדד)

אסטרגלוס עלול לנגוד השפעת תרופות מדכאות חיסון כגון: tacrolimus ו – cyclosporine

נמצא במוצרי הרטביט הבאים:
אסטרגלוס ממברנצאוס | קדד קרומי  | קדד סיני | Huang Qi | root Milk vetch | Astragalus membranaceus radix








 

 















 


                        דף בית   אודות   סמלי הרטביט  מדריך הצמחים  מאמרים  פורמולות פטנט הרטביט  הרשמה והתחברות לחברים מדיניות   צור קשר   

                
                   
     Top page